מור מילר

 מור מילר, בוגרת למרחב, למדה הנדסת כימיה בהתמחות מזון והבינה שהיא רוצה להפיץ את הבשורה שכדאי לנו להישאר קרובים לטבע ולהזין את עצמנו במזון הגדל בטבע.

היא בשלנית בחסד, טבחית בבית למרחב הוד"ש, מאוהבת במטבח ההודי ובעלת עסק לסדנאות בישול וארוחות פרטיות . בצורה קולחת מספרת את סיפורה האישי המתובל באהבה לבישול, המשתלב באופן מרגש בסיפור של העמותה שלנו.

————————————————————————————————————

התקופה שלי בלמרחב…

התקופה בלמרחב שינתה לי את כל תפיסת העולם והפכה אותי לאופטימיסטית חסרת תקנה.
הידיעה שיש מקום שכולו טוב בעולם הזה, שיש אנשים שרוצים להפוך את העולם ליותר טוב היתה בשבילי משנה חיים. אני רואה את העולם בצורה טובה יותר ולא מסתכלת על הצד הפחות טוב. זה הדבר הכי גדול שלקחתי מפה , הפכתי להיות שליחה של הטוב הזה , הפכתי לאדם שמחפש איפה אפשר לעשות טוב. אני מאמינה ויודעת שאני לא הבוגרת היחידה שפועלת ככה.

איך הגעתי ללמרחב?

אני הכנסתי את עצמי ללמרחב. לא עברתי תהליך רגיל של צעיר ביב'. למדתי בפנימיית שטיינברג בכפר סבא וחברים שלי מהפנימייה נכנסו לתכנית למרחב, שמעתי אותם מדברים על התכנית ותהיתי למה אני לא שם? זה נשמע כמו מקום מדהים. לא ידעתי באמת מה זה אומר " למרחב" אבל היתה לי תחושה שזה מקום שיכול לתרום לי. עבר זמן…התגייסתי לצבא כמדריכה במוזאון האצ"ל ועדיין רציתי להיות חלק מהתכנית , הגשתי בקשה באופן פרטי להתקבל, חצי שנה לפני השחרור נכנסתי ואני מודה לעצמי כל רגע שהשכלתי לעשות. למרחב נתנה לי שייכות. שיייכות זה משהו שנורא חסר לבוגרי פנימיות , משלים את המקום הזה שאתה שייך למקום מסוים. ממש סוג של משפחה.

על אהבת הבישול: הדרך לתת לאחרים

לבשל זה היה מאז ומתמיד. מתנה שקיבלתי, כשרון שכזה.
באתי ממשפחה כזו שהכל סובב סביב אוכל, אני זוכרת את סבתא שלי עובדת במטבח ועושה המון תהליכים שחשבתי שאולי מיותרים, היום אני מבינה שהיא טבחית מקצועית וברמה גבוה מאוד.

התחלתי לבשל בגיל 8, ההורים שלי התגרשו ואני עברתי לגור עם אבא שלי. כבר אז ידעתי להכין בלינצ'ס, שקשוקה , פנקייק ועוד.. אוכל היה נורא חשוב לי, זו הייתה הדרך שלי לתת, הדרך שלי לחבר .

בלמרחב היה לי מקום לגדול ולהתפתח, מקום ליזום ולהתנסות.
למשל, כשהייתי בתכנית עשיתי סדנת סושי לצעירים שהייתה הצלחה וכולם נהנו (זה היה הרבה שנים לפני שהבנתי מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה) וחשבתי שזה מדהים שיש מקום שנותן לך להתבטא ולבחון את כישורך.

כשהשתחררתי מהצבא חשבתי מה ארצה ללמוד והדבר היחיד שעניין אותי היה המזון שאנו אוכלים. שמעתי שיש מקצוע שנקרא הנדסת מזון והיה לי ברור שאלך לכיוון הזה ואכן הלכתי ללמוד.

רק כשהגעתי להודו בפעם הראשונה לאחר הלימודים הבנתי שיש לי כמיהה עמוקה לחיבור בין אוכל לתרבויות. חוויתי מסע אנתרופולוגי מרתק שנמשך כ- 3 שנים בהן חקרתי את המעמד הנמוך ביותר והגבוה ביותר בהודו. לאחר מכן נכנסתי לתפקיד שיווק ומכירות בינלאומי בתחום המזון מה שאיפשר לי להמשיך לחקור את העולם ואת האנשים הנפלאים שחיים בו.

על המפגש עם שולה מוזס (מייסדת למרחב)

שולה… אין מילים שיוכלו לתאר אותה . החיבוק שלה טוען אותי באנרגיות של אופטימיות ואהבה.

היא ממש "האמא של למרחב", לא פגשתי אנשים כמוה.כשהגעתי ללמרחב ראיתי מישהי שבוחרת להשקיע את הכסף והזמן שלה בלעשות טוב לאחר במקום לחיות על איזה אי, אי שם עם כל המותרות האפשריות. זה שינה לי את כל תפיסת העולם. היום אני מבינה שהסיפוק שאתה מקבל מלעזור לאחר הוא כל כך הרבה יותר גדול מכל סיפוק של חומר. שולה היא בדרגה אחרת היא לא רק עוזרת לאחר היא משנה מציאות, הופכת עולמות.
התמזל מזלי לעבוד איתה במטבח הישן של למרחב וללמוד ממנה, כשסיימתי לעבוד במטבח קיבלתי ממנה מתנה ספר של תומס קלר (אחד השפים המפורסמים בעולם) באנגלית עם הקדשה שלה.
שנים הספר היה על המדף, קצת חששתי להתאמץ ולקרוא חומר לימודי בשפה זרה.
היום אני לומדת המון מהספר ומתמלאת בשמחה והתרגשות בכל פעם שאני קוראת את ההקדשה.

סגירת מעגל: הקשר עם צעירים בלמרחב

ממש בתחילת העסק שלי באתי עם הילדה שלי לאכול צהריים בלמרחב. פגשתי את עדי גל, מנהלת בית למרחב, שהייתה מלווה שלי. ישבתי איתה לארוחת צהריים. סיפרתי לה מה אני עושה וחזרתי הביתה.

3 ימים אח"כ אני מקבלת טלפון, "את רוצה לבוא לבשל כאן אצלנו?"…חשבתי על זה הרבה , אמרתי כן. לא תיארתי לעצמי מה אני הולכת לקבל.

היום אני מרגישה שאני מקבלת מלמרחב לא פחות ממה שקיבלתי כצעירה. בתור בוגרת, מרגישה שכל הצוות ובעיקר ההנהלה נורא תומכים בי ונורא מאמינים בי וזה כח אדיר. כשמגיעים לסדנה שלי אני מספרת את הסיפור שלי וזה לגמרי תהליך של ריפוי, תמיד מספרת על למרחב ועל עצמי. אנשים נורא מתלהבים , באו לסדנת בישול ומקבלים ערך מוסף. אני תמיד מציעה שאם מישהו רוצה להתנדב בלמרחב הוא מוזמן. תמיד יש לי רצון להחזיר בחזרה על כל הטוב שאני מקבלת אם כי לא נראה לי שאפשר.

היום אני גם עובדת במטבח של למרחב. הקשר שלי עם הצעירים פה חשוב לי מאוד. אני מרגישה שיש לי מלא מה לתת ומאוד חשוב לי שהם יידעו שאני בוגרת, שיידעו שגם אם נקודת הפתיחה שלך בחיים לא כל כך טובה עדיין תוכל להיות כל מה שרק תחלום עליו. אני אוהבת שהם באים לעבוד איתי שהם קרובים אליי מספרים לי את ההתמודדויות שלהם. אני מרגישה שאני ממש כמו אחות גדולה שנמצאת גם כאוזן קשבת וגם עוזרת לקום על הרגליים אם צריך.
בכל פעם שיש לי סדנא אני משתדלת לקחת צעירים מלמרחב לעבוד איתי, חשוב לי שהם יראו אותי מגשימה חלום ושיידעו שגם הם יכולים. לאחרונה סיכמתי עם נועם מנהל למרחב הוד השרון שבכל סדנא שאני עושה אזמין צעיר או צעירה מלמרחב להשתתף בעלות סמלית בלבד, דמי רצינות.

בסמינר ג' האחרון, לאחר שיחת הסיכום הרגשתי שהצעירים מחפשים עוד רגעים של ביחד ולכן פניתי להנהלה בבקשה לבשל להם ארוחות שישי אחת לתקופה והצוות התגייס לכך לחלוטין ומאז יש "שישי חברתי".

על העסק שלי והדרך להגשמה עצמית

תמיד רציתי להקים עסק בתחום המזון אבל היו לי תירוצים זו "עבודה פיזית", "זה מלכלך". כשהייתי בהריון הבנתי שאני רוצה לעסוק בתשוקות שלי ולא במה שמכונה "עבודה טובה". התחלתי בקטן , קייטרינג מהבית ומהר מאוד הבנתי שזה לא בשבילי ואז שמעתי שאפשר להגיע ולבשל אצל אנשים בבית ונדלקתי על הרעיון.

פרסמתי את עצמי , ולאט לאט התגלגלתי ומעגל הלקוחות גדל. בנוסף גם עבדתי במסעדה פעם בשבוע על מנת להתמקצע ולפתוח את הראש לעוד כיוונים בתחום. לקח לי קצת זמן להוציא לפועל את סדנאות הבישול, כנראה בגלל "פחד במה". מלאך קטן בשם יעל שהיא אישתו של מאירי בן ששון , מנכ"ל העמותה, ליוותה אותי ועזרה לי לצאת לדרך ולתכנן את העסק שלי ובגדול.

שם העסק שלי הוא NOOLA – סדנאות בישול מסביב לעולם וארוחות פרטיות לאירועים משמחים.סדנאות הבישול שלי איכותיות מאוד אם זה בקהל שמגיע, חומרי הגלם המקוריים והטריים, המחשבה מאחורי הפרטים הקטנים ובעיקר שילוב סיפורי תרבות לצד טכניקות בישול. אני מתכננת להוסיף מטבח חדש בכל שנה ולהמשיך ללמוד את המטבחים במדינות המקור שלהם. בנוסף אני יוצרת ארוחות פתוחות להרשמה לקהל העוקבים שלי או ארוחה סגורה למשפחה שחוגגת אירוע משמח.

יש לי חלום להרצות על סיפור חיי ולשמש השראה לאנשים ואני בטוחה שאני עוד אגשים אותו בשנים הבאות.

מוזמנים להגיע לחוות אותי וללמוד לבשל אוכל בריא וקרוב לטבע.

מסר לצעירים שמתחילים את התכנית?

קודם כל תראו את המקום הזה כבית ותנצלו את השנים שלכם פה בכדי לתכנן את החלומות שלכם.
אתם בעולם טוב וקצת מוגן מהעולם שבחוץ, השתמשו בזה על מנת לחזק את עצמכם ולהעיף את מה שמכביד על לבכם.

לפרטים נוספים על סדנאות הבישול: https://www.noolafood.com/