הבוגרים

אני רוצה להגיד לכל צעיר שמתחיל את התוכנית שיבוא בראש פתוח שלא יהיה מקובע.

שייתן אמון במלווים (למרות שאני יודע שזה קשה על ההתחלה) שיהיה יותר מעורב בפעילויות של למרחב גם הקבוצתיות וגם הקהילתיות. שיכיר יותר חברים בלמרחב ואז הם הם ירגישו יותר בנוח להגיע לשם ולהיות יותר מעורבים ברוב הנעשה בבית. הכי חשוב זה ליצור קשר בטוח בין המלווה ולחניך.

התכנית ייצבה אותי ואיפשרה לי להאמין באנשים. יש לי הערכה מיוחדת ואמון באוזן קשבת של בן אדם. ברגע שהרגשתי והפנמתי שיש מאחורי "גב" היה לי יותר ביטחון לקבל החלטות. החרדות שלי התמתנו ויכולתי להתפנות נפשית לנסות לעצב את הקריירה שלי ולבחור בדרכים שרציתי בהן. קשה להמחיש לאחרים את התכנית ואת מה שהיא נותנת.

התקופה בלמרחב שינתה לי את כל תפיסת העולם והפכה אותי לאופטימיסטית חסרת תקנה.
הידיעה שיש מקום שכולו טוב בעולם הזה, שיש אנשים שרוצים להפוך את העולם ליותר טוב היתה בשבילי משנה חיים.

אולי זה ישמע קלישאתי ובטח רובנו אם לא כולנו עונים באותה התשובה הפשוטה. למרחב בשבילי זה בית. המקום בו אפשר להביא את הלב והראש כפי שהם, בלי תחושה של בושה או פחד מכך שישפטו אותי.

חוג אחד הוביל לפעילות אחרת, ואיכשהו מצאתי את עצמי מגיע כמעט 3 פעמים בשבוע מבחירה למקום שאיפשר לי לצמוח. יום יבוא ותהיו גדולים ותגלו שמתנה כמו "למרחב" לא הרבה אנשים מקבלים.

כשאומרים לי את המילה למרחב אני רואה בעיני רוחי את הבית הגדול והיפיפה בלב הפרדסים בהוד השרון, ובאותה נשימה הדמות של שולה היקרה והחיוך החם שלה עולה לראשי וכל החברים שהפכו באמת באמת, בלי קלישאה, למשפחה.

למרחב בשבילי זו זכייה במפעל הפיס, זאת הזדמנות שאסור לפספס. למרחב זאת משפחה אחת גדולה שיודעת רק לתת ולהעניק, לחבק ולאהוב , ללוות ולכוון והכי חשוב מקבלת אותך כפי שאתה!

"למרחב בשבילי היה מקום בו הייתי יכול להיות המרכז. מקום שבו הרגשתי שיכולתי להתפתח לכיוון שאני רוצה ועם זאת, לבחון עוד כיוונים בסביבה מכילה. למרחב היה גם מקום של כיף, מקום שיכולתי סתם להיזרק על הדשא או על הספה, לנגן בגיטרה ולהכנס לדיונים פילוסופיים עם המלווים וצעירים אחרים שהיו לידי. למרחב היה מקום של ויכוחים וניגוחים ופשרות והסכמות, כמעט כל רגש במנעד הרגשות עלה שם בזמן כזה או אחר. קשה בפסקה ״מה זה למרחב בשבילי״ – אולי כי אי אפשר." גיל טנקוס, בוגר תכנית למרחב מספר על החוויה שלו.

'למרחב' נתנה לי כלים להתמודד עם החיים. אין לי פחד מהלא נודע ואני מרגישה שלא משנה מה יביא המחר, אני אהיה שם מצויידת ומוכנה להתמודד עם מה שיבוא. ואם לפעמים אני לא יודעת מה לעשות, אני יודעת לבקש עזרה וכל הזמן לומדת על דרכים חדשות להתמודדות..

שמי נילי ג׳זרה, בת 29, כיום בסיומו של תואר ראשון במסלול האקדמאי ממשל ופוליטיקה, בשילוב בית ברל והאוניברסיטה הפתוחה. בימים אלו אני מסיימת את תפקידי

שמי טמסגן סנבטו, שף תפעולי בM25, שחקן תיאטרון ובוגר 'למרחב'. הסיפור שלי של איך הגעתי ל'למרחב' זה משהו מיוחד שמלווה וימשיך ללוות אותי כל חיי. לעמותת 'למרחב' הגעתי בזכות אישה מדהימה…

שמי אלה ז'יטומירסקי חמי, אני יועצת חינוכית ולומדת לתואר שלישי באוניברסיטת בר אילן, בשאיפה להשתלב בעתיד בהוראה ומחקר באקדמיה. הגעתי ל'למרחב' בסיום התיכון, בשנת 2002, וקיבלתי ליווי ותמיכה בתקופת הגיוס, השירות הצבאי, השחרור ותחילת הלימודים האקדמיים והיציאה לחיים הבוגרים…